כשמדברים על אמנות זכוכית, מדברים על עבודות אמנות שונות שמיוצרות כולן או בחלקן מזכוכית. אומנות זכוכית יכולה להיות משויכת למוצרים בודדים או ליצירות גדולות שיכולות לעטר טירות /קתדרלות ולהשתרע על פני שטח רחב.
השימוש באומנות זכוכית החל לפני אלפי שנים במצריים העתיקה ובאשור, בתחילה למטרת שימוש פונקציונאלי כמו לחרוזים ותכשיטים ובהמשך לבקבוקים לתמרוקים, פעמונים, כלי אוכל יוקרתיים ומעוצבים ועוד.
מעבר של טכניקות באומנות זכוכית
בחלוף הזמן הגיעו טכניקות של אמנות זכוכית לשימוש גם על ידי הרומאים והתפתח ז'אנר חדש נוסף לשימוש בזכוכית כאלמנט אדריכלי שמשלב זכוכית בחלונות תוך שהן משלבות איורים ועיטורים ייחודיים. היכולת לשלב פיסות זכוכית מוכתמת וליצור ממנה חיבורים באמצעות הלחמה נודעת כאומנות הוויטרז'. סוגים שונים של זכוכיות נולדו ובהמשך במאה ה-19 הזכוכית החלה לשמש כאלמנט אדריכלי ותעשייתי באופן שממשיך עד ימינו.
אומנות זכוכית בימנו
כמעט ואי אפשר למצוא מקום בעולם שבו אין זכוכית במספר גדול של שימושים. הגלובליזציה והיכולת להעביר מוצרים וחפצים באמצעות שינוע ימי ואווירי, מאפשרים תעבורה גדולה של מוצרי צריכה, מוצרי קוסמטיקה, כלי אוכל, כלי נוי, רהיטים ותכשיטים, עשויים זכוכית. במקרים מסוימים הזכוכית היא החומר האיכותי ביותר לשימוש ולעיתים השימוש בזכוכית דווקא הוא זה שמוזיל את עלות המוצר.
מסוף המאה ה-20 החלו שימושים באומנות זכוכית גם בביגוד הנודע בשם קוטור זכוכית ומעוצב באופן ייעודי לפי מידות גוף הלובש באופן ייחודי.
זכוכית נחשבת לחומר אקולוגי וידידותי יותר לשימוש לעומת מתכת ובוודאי פלסטיק. החסרונות של הזכוכית בתעשייה הוא המשקל שלה וכמובן העובדה כי היא עלולה להיסדק ולהישבר במקרה של נפילה או מכה.
היכולת לעבור לייצר בסין העבירה גם את הזכוכית למנעד החומרים שניתן לייצר מהם מוצרים בזול. האומנות הייחודית בעצם התחדדה אפילו יותר וקיימת ערגה מיוחדת לאומני זכוכית ולעיצובי One Piece ייחודיים שאין כמותם בשום מקום אחר.
בתי ספר ללימודי עיצוב זכוכית נפתחו וגם בישראל קיימים מספר מוסדות וקבוצת אומני זכוכית מופלאה שמתחלקת לפי סוגי הטכניקות של עבודת הזכוכית שבהן נעשה שימוש.
אומנות זכוכית בעולמי הפרטי
אני יוצרת בעיקר כלי זכוכית שמיוצרים בשיטת פיוזינג- שהיא שיטה של ויטראז' העושה שימוש בהתכה חלקית בתנור מיוחד שפועל בטמפרטורה גבוהה מאוד של בין 750- ל- 900 מעלות. הריכוך החלקי של הזכוכית מאפשר חיבור של לוחות זה לצד זה או זה מעל זה. הריכוך של לוח הזכוכית מאפשר גם את היצירה של משטח מפוסל ומעוצב – תלת ממדי, קעור ואף פסל צורני מורכב יותר. היכולת לשלב בין לוחות זכוכית ולפסל אותן מאפשר יצירה של שכבות שונות, צורות ואיורים וכן באמצעות תוספת של צבעים עמידים לטמפרטורות הגבוהות וחומרים נוספים כמו חול, מתכת אבקות ושלל רכיבים מן הטבע, מאפשר ליצור לי יצירות מופלאות במנעד אינסופי של אפשרויות וגוונים ומתוך מקורות השראה רבים. כדי להגיע ליצירה שלמה לרוב נדרשות מספר פעולות התכה בתנור ומומחיות רבה ושליטה בטכניקה כדי להגיע לתוצאה הרצויה.
כל אחת מהיצירות בשיטת הפיוזינג היא ייחודית ובלעדית. במקרה שלי אני מייעדת כל עבודה מעבר לאלמנט הדקורטיבי שלה גם לשימושים נוספים- מני כלים שונים במידות שונות – כלי אוכל, קנקנים, מגשים, אגרטלים, פמוטים ועוד.
